(השיעור נמסר ביום חמישי פרשת פקודי תשפ”ב). השיעור

בכי ומספד מאת מורנו הגאון הגדול ר' אליהו

מתי גם אבלות דרבים אינה דוחה שמחה של

כאשר חזר גלעד שליט מהשבי היתה שמחה עצומה

הפרשה המסתורית העומדת מאחורי העלאת עצמותיו של גדול רבני ג’רבא מרן הגאון רבי שאול הכהן זצ"ל בעל ‘לחם הבכורים’, שתחילתה לפני מאתיים שנה בקללת הגאון שרבצה לדורות על משפחה מסוימת, עד להצעת הגר"מ מאזוז והתרת הקללות המרגשת שנערכה במעמד העלאת עצמותיו לפני מספר חודשים, שהביאה לסגירת מעגל של מאתיים שנה.

היום תשעה ימים לעומר, שהם שבוע אחד ושני

הרה”ג רבי יוסף פרץ שליט”א בשיחה לתלמידי הישיבה

את אחוזי התולעים שבכל פרי ראה בספרו של

כל מה שצריך לדעת על זכר למחצית השקל|

אמת וצדק, גם האמה קטנה יותר. וכן כתב

אכן בשביל רבים כמוך, מוסר הגאון רבי יוסף

אם בודק קודם שנמכר החמץ לגוי (שזהו בשעה

יש ספר "עמק המשפט" קרוב לאלף עמודים בנושא

*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

תדיר ושאינו תדיר במקרה שהמצווה השניה לא תהיה

אמר ‘ואתה ברחמיך הרבים’ ולא זוכר אם הוא

לאכול במסעדה במדרחוב ♦ אברכים שרוצים לעשות “על האש” במקום ציבורי ♦ אכילת ארטיק או גלידה ברחוב ♦ לתת לאכול למי שאינו מברך ♦ להגיש אוכל באירוע או במסעדה למי שאינו מברך ♦ עניית “אמן” באמצע האכילה ♦ ועוד.

מקור ההיתר הפשוט בזמנינו לרקוד ולמחוא כפים בשמחת

בעניין גבולות ארץ ישראל היכן מיקומם המדויק כיום?

היום שמונה וארבעים יום לעומר, שהם ששה ושבועות

– דין קריעה על רבו המובהק ודין קריעה

כאשר אשת פוטיפר מפתה את יוסף הצדיק, הוא נזעק ואומר: “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים” (בראשית לט, ט). המלים “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת”, ו”חטאתי לאלוקים”, הן בעצם אותה משמעות. מדוע כפל יוסף את דבריו?

כשהוא מלוכלך מאבק דרכים, הגיע אל בית הדוד. “גש נא אל הכיור ושטוף את פניך וידיך”, אומר לו הדוד. הוא ניגש, אולם כעבור דקה חוזר: “סלח לי דוד יקר, המים אזלו מן הכיור”. הדוד מחייך למשובתו של הכפרי הנבער, ניגש אל הכיור פותח את הברז למול עיניו הנדהמות, והמים זורמים… גם האכילה לא היתה מלאכה פשוטה כלל וכלל. לא רגיל היה לאכול בכפית ובמזלג, ודקר את עצמו פעם אחר פעם, עד שהצליח להכניס לפיו משהו מן הצלחת…